טקס אזכרה שנתי לחללי חיל הקשר והתקשוב

הטקס התקיים ביום רביעי, 25.6.14 בשעה 20:00 באתר ההנצחה לחללי חי"ק.

השתתפו בטקס משפחות שכולות, הסגל הבכיר של החיל והאגף מדרגת רס"ן ומעלה, ועד העמותה, חברי העמותה ומוזמנים. סה"כ השתתפו כ-1400 חיילים ואזרחים.

הטקס התחיל בהתכנסות בגן ההנצחה, באולם הכניסה נפרסו עמדות ממוחשבות לצפייה בחללים, ביקור בהיכל השמות לחללי חי"ק, והתכנסות כל המשתתפים ברחבת הטקסים המרכזית.

נשאו דברים, ראש אגף התקשוב, האלוף עוזי מוסקוביץ', קשר"ר, תא"ל אייל זלינגר, נשיא העמותה, אלוף (מיל') שלמה ענבר, אם שכולה בשם המשפחות, הגברת ברוריה מירוז, סגן שר האוצר, ניצב בדימוס מיקי לוי.

הטקס הסתיים בשעה 21:00 בשירת התקווה.

מצורפים שלושת הנאומים מתוך הנאומים שנישאו בטקס ומקבץ תמונות מהאירוע.

25/6/14

דבר הורים שכולים בערב התייחדות - חיל הקשר והתקשוב

ערב טוב ,משפחות שכולות יקרות,

סגן שר האוצר , ניצב בדימוס, מיקי לוי,

ראש אגף הקשר והתקשוב, האלוף עוזי מוסקוביץ.

קצין קשר ראשי, תת אלוף אייל זלינגר.

נשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, האלוף במיל- שלמה עינבר.

מפקדים בעבר ובהווה

מכובדי כולם.

"מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי". (ירמיהו ח' כ"ג).

התכנסנו כאן הערב משפחה אחת גדולה, קהילת הקשר והתקשוב, משפחה שכולה וכואבת.

זוהי המשפחה היחידה שכאשר היא גדלה, אין בה שמחה. השם המתוסף, אינו מסמן התחלה של חיים אלא את סיומם.

כל שם עולם ומלואו: משפחה, חברים, חלומות ותקוות. סיפור של חיים שלמים שנגדעו באיבם. אובדנם הוא הרבה סיפורים הנשזרים כתפילה חרישית הנאמרת בתאריכים רבים של ימות השנה. ביום האזכרה הפרטי, בימי זיכרון לאומיים, ביום זיכרון היחידה, וביום התייחדות של החייל. על שבתות וחגים אני מדלגת. הם פסקו להיות אירועים.

נסיבות אובדנם שונות. מי במלחמה, מי במלחמה בכביש ומי במלחמה שפרטיה לנצח יישארו עלומים.

עם תום המלחמה שלהם, של הנופלים, נותרנו אנו, עם המלחמה שלנו על החיים, על השפיות ועל השגרה.

במלחמה שלנו, אפופת הצער וכאב ההחמצה, חדורת ייסורי געגועים, יציבות היא הישג, הישג גדול. אם חלקנו יציבים, הרי שזוהי תוצאה של חוסן פנימי, של עבודה זוגית או אישית, תמיכה של חברים ומשפחה מורחבת וגם של עמיתים למשפחת השכול. שהרי אין מומחים מאיתנו לשכול.

לפני כשתיים עשרה שנה ב- 7/4/2002 שכלנו את בננו, את יחידנו, גיא מירוז , גיא נפל בעת מילוי תפקידו בשובו מפעילות מבצעית בצפון. גיא, היה טכנאי מערכות תיקשוב, שירת ביחידת מודיעין מסווגת, הותיר אחריו בלכתו אלם רועם בדממתו.

באבחת רגע, הצטרפנו אליכם משפחת השכול ומאז אנו מנסים למצוא מחדש אחיזה במארג העדין של החיים, או של מה שנותר מהם.

למדנו שלכל משפחה קוד משלה להתמודד עם האסון שפקד אותה, תוך שהיא מנסה להצפין את הזיכרונות במאגר סודי לבל יאבדו אף הם.

עוד למדנו שכל משפחה מנסה לשווא לפענח את השאלות המייסרות: למה? ועד מתי? לו רק יכולת גיא שלנו, לבוא אלינו רק עוד פעם אחת, ללחוץ בחיוך מרגיע על מקשי המחשב ולמחוק את הפרק הנורא הזה מחיינו.

בעין דומעת ובחיבוק חם בשם המשפחות השכולות, אנחנו מודים לכם קהילת חיל הקשר והתקשוב, על חייליה ומפקדיה, לקצינת הנפגעים ולכל צוות אתר ההנצחה שמושיטים לנו יד תומכת בכל עת. אנו מוקירים את העידוד והחיזוק ברגעים הקשים והכואבים שלנו.

אסיים בדברי הנביא בתיקון קל:" קול בדממה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה, כי איננו" (ירמיהו לא' יד').

ברוריה מירוז אימא של גיא ז"ל.

אלוף (מיל') שלמה ענבר:

דברים ביום הזיכרון לחללי חי"ק 25.06.2014

סגן שר האוצר ניצב בדימוס מיקי לוי

משפחות יקרות,

ראש אגף הקשר והתקשוב אלוף עוזי מוסקוביץ'

קשר"ר, תא"ל אייל זלינגר

מפקדי החיל בעבר ובהווה

עו"ד יעלה מקליס ראש העיר יהוד מונוסון

מפקדים אורחים נכבדים

מכובדי כולם

כמדי שנה , בתקופה זו , אנו עורכים מסדר לזכרם ולציון תרומתם של 567 חללי ומונצחי חיל הקשר והתקשוב, מתוכן 78 חיילות, ששמותיהם חקוקים כאן בהיכל השמות.

מעולם לא עזבנו את ארצנו. כשהיינו חלשים גורשנו לגלות, אבל תמיד היה ליבנו בירושלים וגופנו במערב ובמזרח .

זכינו בדורנו לחזור למולדתנו ולבנות מדינה יהודית לתפארת.

העם היהודי ממשיך לאמור מדי שנה "בשנה הבאה בירושלים" –

אנו בירושלים ונמשיך להיות בירושלים השלמה.

מכובדי כולם , הגענו עד הלום תודות לרוח עמנו, רוח החרות, ההשכלה, האמונה בצדקתנו , התושיה, רוח המאבק של נשים וגברים בדורות עברו ובעיקר בדורנו.

השנה, היא שנת ציון של נשים במפעלי התקומה ,בצבא ,ברפואה, בטכנולוגיה, בתעשייה, בהשכלה ובחברה.

תמיד היו לנו נשים מנהיגות ולוחמות, החל מ4 האמהות, דבורה הנביאה, יעל אשת חבר הקיני, חנה אם שבעת הבנים, חלוצות תנועת השומר והמחתרות ניל"י, ההגנה, האצ"ל ולח"י ועוד רבות, נשות חיל לאורך ההיסטוריה.

מאז ומתמיד הוקירה היהדות את " אשת חיל מי ימצא"

כיום אנו מוקירים את חלקה ותפקידה החיוני של האישה העבריה בכל אורחות חיינו . בדגש על חלק הנשים במערכות הביטחון, ובפרט בחיל הקשר והתקשוב.

חיל הקשר הינו הדוגמא וההוכחה לשיוויון מלא בשרות של נשים וגברים אין להעלות על הדעת מצב המדינה ללא שרות מלא של נשים על גבורתן ותרומתן.

אזכיר את מעשי הגבורה של אחדות.

רות מוריץ ז"ל, חברת האצל, הקריבה עצמה בקופצה מצריח המסגד ביהוד

ב- 1948, בעת קרב עם הלגיון הירדני זאת על מנת שלא היא ולא ציוד הקשר יתפסו, בידי האויב.

מירה בן ארי ז"ל, אלחוטנית במלחמת השחרור בניצנים, השמידה בעת קרב ציוד קשר בכדי שלא ייתפס בידי האויב, ואחר כך נתקלה פנים מול פנים מול האויב, קצין מצרי בכיר, הרגה אותו ונהרגה.

הדסה למפל ז"ל, בקרב לטרון בתש"ח, אלחוטנית גיבורה מירושלים נלחמה קישרה ודיווחה תחת אש רצופה ולא חדלה עד שנהרגה תוך כדי קרב ב- 31 במאי 1948.

מאיה קופשטין ז"ל, מדריכת קשר בצנחנים, נהרגה בצומת בית ליד בעת שחשה להציל את חבריה הפצועים.

אזכיר את סגן זיוה ארבל ז"ל, קצינת קשר ראשונה ב"הגנה" ובצה"ל, כאשר שירתה בגדוד השלישי של הפלמ"ח העבירה בקשר את הבשורה, לכל החטיבה על הכרזת המדינה ע"י בן גוריון ב ה' באייר תש"ח.

רבות הגיבורות והתורמות היהודיות במלחמת העולם השנייה, בבריגדה, בצבאות בעלות הברית ובכל מלחמות ישראל.

כיום יש לנו קצינות מפקדות גדודים, פלוגות, מחלקות וענפים ומדורים ובעוד דרגים רבים בכל תחומי פעילות חי"ק. מקצועות לחימה, תומכי לחימה, כח אדם ומנהלה. ללא שירות נשים איננו יכולים לפעול

חיילות חיל הקשר והתקשוב, הנפלאות, שרתו נאמנה את העם בעבר ותמשכנה כך ביתר שאת גם בעתיד. תבואנה על הברכה.

אנו נמצאים כיום במאבק ובמבצע להצלת שלושת החטופים גיל עד, נפתלי ואייל. שמעתי את אמותיהם. להן אומר, "בדבריכן אתן מחזקות אותי ואת כל עם ישראל."

למרות חרדת אם והפחד מהנורא מכל אתן משמשות דוגמא ומופת לנפש גבורת אמהות עבריות בדורנו.

נאחל לכן "ושבו בנים לביתם" בריאים ושלמים.

למשפחת השכול ובני ביתם ליבנו אתכם בסבלכם בו אתם מתמודדים בגאון.

לבנות חיל הקשר והתקשוב המשרתות עם ולצד בנינו, מי יתן ותמשיכו לחזקנו ולפאר מציאותנו.

לחיילים הניצבים כאן במסדר, חיילי הל"א ולכל חיילי חיל הקשר והתקשוב במילואים ובסדיר באשר הם שם, חזקו ואמצו.

שנית, למשפחות השכולות, מי ייתן ולא תרבנה. אנחנו חלק מכן.

לכל פצועי ונכי החיל, מאחל אני רפואה שלמה.

רבות המשימות לפנינו. לא אכזבנו ולא נאכזב אנו זרוע הקשר של העם, זרוע המפקדים לפיקוד ושליטה כולנו יחד תמיד בשיפור ועליה.

הקשר אינו עוצר בעליה. תמיד נזכור את חללינו ברוחם ולמענם נגביר חיילים, נשים וגברים, ונצליח.

תחי מדינת ישראל, יחי צה"ל יחי חיל הקשר והתקשוב.